הסתלכרנות

מן הסתם, ניתן לתאר את הרומן 'הסתלכרנות', שיצא לאור ב-1985 בהוצאת עם עובד, כנרטיב מובנה. הגיבור, הסובל מאמנזיה חלקית, מגלה שארגון זדוני ועוצמתי רודף אחריו. הצגתו של תאגיד אנרגיה כישות סגולה המסייעת ביצירת רושם חיובי היא עקבית. לנגדים יש מניע ספציפי, המוביל אותם לחטוף את בן זוגה הרומנטי של הגיבור, מה שגורם לו לצאת למשימה להציל אותה ולהביס את הנבלים, או לפחות חלק מהם. לאורך מסעו, הוא נתקל בניסויים שונים ומתעמת עם בעלי בריתו לשעבר, שבסופו של דבר מבינים את האמת ברגעיהם האחרונים ומספקים סיוע לגיבור לפני פטירתו. עלילה זו תואמת את הנורמות המקובלות והיא מבדרת. בסופו של דבר זה מתיישב עם סוג הסרטים שאנחנו נהנים ממנו, לא?