הספר "שישה מחזות" מאת ויליאם בטלר ייטס הוא קובץ דרמטי מרכזי המאגד שישה מחזות נבחרים של אחד מגדולי המשוררים והמחזאים של המאה העשרים. המחזות משקפים את תפיסתו הייחודית של ייטס את התיאטרון כמרחב פיוטי, סמלי ורוחני, ולא רק כבמה ריאליסטית להתרחשות עלילתית.
המחזות הכלולים בספר שואבים השראה ממיתולוגיה אירית, ממסורות עממיות, מהגות מיסטית ומפילוסופיה אישית עמוקה. הדמויות נעות בין עולם החיים לעולם הרוחות, בין מציאות לחלום, והעימותים הדרמטיים נושאים אופי אלגורי שמבקש לבחון שאלות של גורל, זהות, אמונה ומשמעות הקיום.
שפת המחזות פיוטית ומרומזת, ולעיתים קרובות מתקרבת ללשון שירה יותר מאשר לדיאלוג תיאטרלי שגרתי. ייטס משתמש בדימויים חזקים, בסמלים חוזרים ובמבנים דרמטיים לא שגרתיים, במטרה לעורר חוויה רוחנית ואינטלקטואלית אצל הקורא והצופה כאחד.
המהדורה העברית מציעה לקורא העברי היכרות ישירה עם הדרמה של ייטס, מעבר לשירתו הידועה. התרגום מאפשר לשמר את הממד הפיוטי והסימבולי של הטקסטים, ומציג את ייטס כמחזאי בעל חזון תיאטרלי עצמאי וחדשני, שהשפיע על התיאטרון המודרני באירופה ומחוצה לה.
"שישה מחזות" הוא ספר חשוב לחוקרי תיאטרון, לסטודנטים לספרות ולדרמה, וכן לקוראים המתעניינים ביצירה דרמטית שאינה מסתפקת בסיפור, אלא מבקשת לבחון רעיונות עמוקים דרך צורה אמנותית ייחודית.