כולנו יהודים גרמנים

במהלך ההפגנות בצרפת במאי 1968, מספר רב של צעירים הכריזו "כולנו יהודים גרמנים" כדי להביע את חוסר שביעות רצונם מהמערכת החברתית המבוססת. הם הזדהו עם מנהיג מרד הסטודנטים, דני כהן-בנדיט, המכונה "דני האדום", אשר התמודד עם רדיפות הן מצד הממשלה הגוליסטית והן מהמפלגה הקומוניסטית. נתפס כאנרכיסט גרמני ואינדיבידואל חסר אזרחות, הוא סימל את קריאתם לאחדות. צעירים יהודים רבים, שחוו את תוצאות המלחמה והיו צאצאים של ניצולים, הצטרפו לקבוצות שמאל רדיקליות כמו טרוצקיסטים, מאואיסטים ואנרכיסטים כדי להוביל את ההפגנות. יאיר אורון עסק בדיונים משמעותיים עם ותיקי המורדים, והדגיש את השפעת התרבות והמורשת היהודית על מעורבותם בתנועה המהפכנית. פעילים אלו, ללא קשר לרקע הדתי שלהם, שילבו את זיכרון השואה והמחויבות להילחם בפשיזם באידיאולוגיה הרדיקלית שלהם. הם עמדו בסולידריות עם קהילות מדוכאות ברחבי העולם, כולל הפלסטינים, תוך התמודדות עם רגשות מורכבים כלפי הציונות ומדינת ישראל, תוך דחיית הטרור כאמצעי התנגדות. ספרו של יאיר אורון מתעמק בנושאים אלו ומציע נקודת מבט רעננה על אירועי שנות השישים והשבעים, השופך אור על סוגיות זהות יהודית עכשווית.