רצינות ההומור

בספרה "רצינות ההומור של צ'כים ושל יהודי צ'כיה", רות בונדי משיבה על השאלות: האם יש הומור של עם? עד כמה משפיעים עליו בירה ומשטרים דיקטטוריים? האם גם בשואה אפשר היה להשתמש בהומור והאם המציאות הישראלית עדיין מאפשרת התייחסות הומוריסטית?