הספר הוא חיבור פילוסופי מוקדם של הרמב"ם המתמקד בהיגיון ובמבנהו. הוא מציג רעיונות לוגיים ותבוניים, כולל מרכיבי טענה, סוגי טיעונים וסילוגיזם, ומתבסס על המסורת של לוגיקה אריסטוטלית.
החיבור שנקרא מילות ההגיון (בערבית: מקאלה פי צנאעת אלמנטק) מתרגם את רעיונות ההיגיון לשפה היהודית-עברי בסגנון ברור ותמציתי, והתרגום של אבן-תיבון שימש בסיס להבנת מושגים אלה במחשבה היהודית.
המהדורה של מאגנס נחשבת כחלק מסדרת ספרי מופת פילוסופיים, ומציגה את טקסט ההיגיון לצד הקדמה והערות המשקפות את הקשרו בתוך המסורת הפילוסופית היהודית-ערבית.
הספר משמש כלי לימוד והיכרות עם יסודות ההיגיון והפילוסופיה בימי הביניים, ומעניק תובנות על הדרך שבה הוגים יהודים כמורה נבוכים והרמב"ם שילבו בין המסורות הפילוסופיות של זמנם לבין המסורת התורנית.