חיבור זה מתעמק במדרשים רבים המתמקדים בשמותיהם של אנשים ומיקומים המוזכרים בתנ"ך. המחבר מדגיש את המשמעות שייחסו יוצרי התנ"ך לשמות אלו, תוך שהם שואבים מהם פירושים מדרשיים המשמשים בדרכים שונות בתוך הטקסט. נטען כי לדרשת ה' היה תפקיד מכריע במבנה השירי של ספרות המקרא, וכי דרשות ה' המצויות בחיבורי חז"ל מייצגות התקדמות טבעית והתפתחות מוגברת של מגמה נושאית זו.
בתוך חיבור זה, דרשות האשם מסווגות ומוערכות על סמך צורותיהן, החל מאלה המשמשות כמשחקי מילים מפורשים ועד לאלו המוסתרות באופן מורכב בתוך חידות, המחייבות את הקוראים לפענח רמזים המוטבעים בטקסט. החיבור גם בוחן את המדרשי שם, שחוצה על פני יצירות שונות, תוך הצגת נטייה כפולה לשמירה על דרשת ה' תוך הצגת וריאציות.
יתרה מכך, החיבור מציג פתרונות חדשניים לאתגרים בהם נתקלים בחקר השמות המקראיים ובטיפול בסוגיות פרשניות וספרותיות בתוך טקסטים המשלבים דרשות על שמות. דיונים אלו משלימים לעיתים בניתוחים ספרותיים ואסתטיים מקיפים של הדינמיקה בין המרכיב הספרותי לדרשת השם, המעניקים ערך משמעותי לחוקרי המקרא ולחוקרים שמטרתם להגביר את אחיזתם בכתבי הקודש.