ישראל הסמויה מעיני התקשורת

ספר זה בוחן את הצגתן של ארבע קבוצות חברתיות מובחנות בפאתי הארץ – קיבוצים, התנחלויות, ערי פיתוח וישובים ערביים – בתקשורת הארצית. הוא מציג מסגרת המבהירה מדוע קבוצות מסוימות זוכות לסיקור חיובי נרחב בעוד שאחרות מתעלמות, ועוקבת אחר ההתמקדות המתפתחת של התקשורת מחגיגת ההצלחה והייחודיות של הקיבוצים ועד להדגשת כישלונותיהם הנתפסים. הנרטיב מתעמק בשינוי הדרמטי בתיאור ההתנחלויות תוך שני עשורים בלבד, ומעמיד אותו בניגוד לתיאור השלילי העקבי של התנחלויות ואזורי פיתוח ערביים לאורך 40 שנה, הקשורים לרוב אך ורק בפשע, אלימות ומאבקים חברתיים.

הספר חוקר את השפעתם של מוקדי כוח ואליטות על ייצוג תקשורתי, ומנתח את הטכניקות המופעלות כדי ליצור תחושת איום סביב קבוצות ספציפיות, ומטיל אותן כ"אחרות". הוא מתעמק בתהליכי קבלת ההחלטות בתוך ארגוני התקשורת, תוך בחינת השיקולים והמגבלות העומדים בפני עיתונאים ומערכות עריכה. בנוסף, הוא בוחן את האסטרטגיות שאומצות על ידי קבוצות וקהילות בקמפיינים התקשורתיים שלהן כדי להבטיח לגיטימציה, הכרה, משאבים והשפעה פוליטית.

השיח בספר מדגיש כי התקשורת משמשת לא רק כמראה פסיבית המשקפת אירועים אלא כשחקן פעיל בעיצוב דמותה של החברה והזהות הישראלית. הוא מדגיש את הפערים בסיקור התקשורתי בין קבוצות חברתיות ומקומיות, ומציע תובנות לגבי הגורמים הבסיסיים ומנתח את שיטות הדיווח שמנציחות אי-שוויון אלו.

הספר מיועד לסטודנטים, מחנכים, חוקרים בתקשורת המונים, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, מדעי המדינה, עבודה סוציאלית ולימודים עירוניים, והוא מהווה משאב רב ערך עבור פקידי עיר, מנהיגי קהילה, אנשי מקצוע בתחום יחסי הציבור ואנשים המעוניינים להבין את הדינמיקה של תהליכים תקשורתיים וחברתיים בישראל.