מה מגדיר את אהבתה של אם לילדיה? האם זה דחף מולד, יצרי הקיים בכל הנשים, או שמא מדובר בהתנהגות נלמדת, רגש שעוצב על ידי הציפיות החברתיות והסטנדרטים המוסריים של אותה תקופה?
אליזבת באדינטר חוקרת את השאילתה העמוקה הזו באמצעות בחינה של שיטות הלכה החל משלהי ימי הביניים ועד לעידן העכשווי. בעיצומה של התנועה הפמיניסטית, המחברת מתעמקת במקורותיהן של גישות ואמונות רווחות שעשויות להיתפס כאמיתות מוחלטות אך הן, במציאות, מבנים סובייקטיביים ועדכניים יחסית. היא מאתגרת את ההשקפות הקונבנציונליות על ידי חשיפת פרספקטיבה פחות מוכרת על תפקידם של ילדים בחברה ובמשפחה על פני דורות שונים, תוך פירוק מיתוסים ארוכי שנים שהוטבעו עמוק.