התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון

הספר בוחן את תהליך ההתיישבות של שבטי ישראל באזור הגליל העליון בתקופה המקראית, באמצעות שילוב של מחקר ארכיאולוגי וסקר גאוגרפי בשטח. המחבר, יוחנן אהרוני, בוחן את ממצאי החפירות והסקרים ומתמקד בזיהוי מוקדי יישוב, דפוסי התיישבות והקשרים בין תיעוד מקראי לבין העדות הארכיאולוגית הנמצאת בשטח. העבודה מציגה תמונה מורכבת של האופן שבו נכנסו השבטים לגליל והתבססו בו.

אהרוני מציג בספרו עבודת שטח יסודית, כולל ניתוח ממצאים חומריים כמו כלים וחרסים, שברי מבנים ושרידי יישובים שהובילו אותו למפות את התפשטות השבטים בצפון הארץ, ובפרט של האזור הגאוגרפי המכונה היום גליל העליון. גישה זו משלבת ידע טופוגרפי עם התייחסות לתנאי השטח, הדרך שבה השתלבו חקלאות, מסחר והגנה בתוך דפוסי ההתיישבות, וכיצד כל אלה משתקפים במקורות.

הספר מתאים לקוראים שמעוניינים בהיסטוריה של ארץ ישראל הקדומה, במחקר ארכיאולוגי ובגאוגרפיה היסטורית, והוא משמש מקור חשוב להבנת התהליך שבו עברה אוכלוסיית־ישראל מנודדים בתוך הארץ ליישוב קבע באזורי הגליל. המחקר עשוי להאיר את ההקשרים בין טקסטים מקראיים למציאות החומרית שבשטח.

העבודה מציגה מסגרת מחקרית שמנסה לשלב בין סקר ארכיאולוגי לשאלות פרשניות היסטוריות, ובכך מציבה אותה ביצירה ייחודית המשרתת גם את העוסקים במחקר המקראי וגם את המתעניינים בהיסטוריה החברתית של צפון הארץ בתקופות הקדומות.