הקרמיקה הארמנית של ירושלים – שלושה דורות, 1919-2000, מאת נורית כנען-קדר. אמני הקרמיקה הארמנית, דוד אוהנסיאן, נישאן בליאן ואשתו טקוהיא, ילידי העיר קוטהיה שבתורכיה, הגיעו לירושלים בשנת 1919 בעקבות הזמנה של הבריטים, שביקשו לשפץ את אריחי כיפת הסלע בהר הבית.
עם בואם לירושלים, הצטרפו משפחות קרקשיאן ובליאן לקהילה הארמנית והפכו להיות חלק בלתי נפרד ממנה. הם היו לאזרחים נכבדים בקהילה, ילדיהם למדו בבית הספר המקומי, ויצירתם הייחודית תרמה לחיזוקה של הקהילה.
במשך הזמן התפתחה והפכה אומנות הקרמיקה הארמנית להיות חלק מהתרבות האומנותית הירושלמית המקומית, מעין סמל של העיר.