שירתה של שיבטה טויו היא שירה צלולה וחופשית הפותחת חלון לחווית הזקנה, הכרוכה בבדידות ובקושי לצד השלמה והכרת טובה. שיבטה כותבת על רגעים בעברה, אך בו בזמן ערה לנוף היומיום ומודה על שמחת ההווה. שירתה מצליחה לחצות תרבויות ולגעת בלב אנשים בזכות קולה הפשוט והכן.