העיקרון המרכזי של יצירתו של ז'אן-ז'אק רוסו הוא במילים הפותחות את ספרו האמנה החברתית – "האדם נולד חופשי, ובכל מקום נתון הוא בכבלים". האדם במהותו הוא טוב, אך החברה משחיתה אותו. ספר זה מהווה ניסיון נועז של רוסו להראות כיצד ניתן להיחלץ מן ההשחתה הזו ולעצב חברה שבה תיפתר הסתירה שבין ה"אדם" המבקש לממש את עצמו לבין "האזרח" המבקש להזדהות עם החברה כולה.