גוף מארח

גוף מארח, מאת סטפני מאייר, מתאר עולם ובו פילשתו של אויב בלתי נראה, הופך את מרבית בני האדם לפונדקאים של הפולשים הללו, המשתלטים על מוחם בזמן שגופם נותר ללא פגע, וממשיכים בחייהם ללא שינוי למראית עין. מרבית האנושות נפלה בידיהם.

כשמלאני, אחת מבני האדם הפראיים האחרונים נתפסת, היא בטוחה שסופה קרב. נוודת, ה"נפש" הפולשת שקיבלה את גופה של מלאני, הוזהרה מהאתגרים שבחיים בתוך בן אנוש: הרגשות העזים, עומס התחושות, הזיכרונות החיים-מדי. אבל היה קושי אחד שנוודת לא צפתה: סירובה של הדיירת הקודמת בגופה לוותר על הבעלות על מוחה.