ביקורת התבונה הטהורה

ביקורת התבונה הטהורה, מאת עמנואל קאנט. תרגום, מבוא ונספחים: הוגו ברגמן, נתן רוטנשטרייך. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד של המחשבה הפילוסופית החדשה.

טרם הגיע קאנט, השאיפה של המדע הייתה להשיג ולהבין את הממשות כפי שהיא עצמה, אך קאנט צמצם את אפשרות-ההכרה לתופעות שבחלל ובזמן.

לטענתו, אין בידינו להכיר את הדברים כשהם-לעצמם, אלא את עולם התופעות בלבד, והתופעה איננה ממשות הקיימת בפני עצמה, לכן ההשגה היא לעולם ניסיונית וארעית.