הספר מספר את סיפורו של ביארני, חוואי איסלנדי זקן, אשר עבר חיים רגילים ופשוטים וניהל חוות כבשים קטנה. בערב ימיו הוא חווה תשוקה רדומה ואהבה אסורה עם הלגה, נשואה למקבילות רגשיות של חיבור והתרחקות. הספר עוסק במכתב שכתב להלגה, מסביר מדוע לא עזב את חייו הפשוטים למרות ההזדמנות לעשות זאת, תוך כדי חיבור עמוק לתרבות האיסלנדית, הנופים והמנהגים המקומיים.