שקשוק המפתחות

ההבעות על פניהם של אלה שלמדו על עונש המאסר הממשמש ובא שלי היו שילוב של הפתעה, פליאה וחמלה. הם העירו על האומץ הנתפס שלי בהתמודדות עם מצב כזה. לא בטוח איך להגיב, המבטים שלהם ציירו אותי כמוזרות, כמעט כמו חייזר. הפכתי לאדם שמעז בכל שבוע לעולם אחר.

הרהרתי על כך, הרהרתי במבט שהופנה אל מישהו שהכריז על שחרורו מהכלא. אם אני, כמבקר, נתפס כאדם מבחוץ, איך הם עלולים לתפוס את הפרט העוזב?

במשך שתים עשרה שנים, הסופר פיליפ קלודל הקדיש את עצמו ללמד אסירים בכלא. גם לאחר שסיים את המחויבות הזו, הבין קלודל שחווית הכלא ממשיכה להדהד בתוכו, ומעצבת את השקפתו על החיים. בהשראת המעורבות העמוקה הזו, הוא יצר קטעים קצרים הלוכדים את ההשפעה העמוקה של הכליאה על קיומו של אדם. אוסף זה מגולם בספר שכותרתו "שקשוק המפתחות".