בספר אוטוביוגרפי מאלף זה, דון פרינס יוז מתארת את התפתחות של מאוטיזם שלא אובחן עד לרגע שבו נכנסה כאישה צעירה לגן החיות בסיאטל ומיד נכבשה בקסמן של הגורילות. הרוך והחמלה שקלטה במבטן גרמו לה להיפתח. לאחר שסבלה כל חייה מאי יכולת ליצור קשר משמעותי עם אנשים, דון הופתעה למצוא בתוכה משיכה עזה ליונקי הענק האלה.באמצעות התבוננות בהם ומאוחר יותר העבודה איתם היא יכלה סוף סוף להיחלץ מהבדידות שלה ולהתחבר ליצורים חיים באופן שמעולם לא התנסתה בו קודם לכן. ספר זה הוא יותר מסיפור על אוטיזם. זהו שיר הלל לכל מה שחשוב בחיים.
הוצאת דביר, בשנת 2006.