בתחום הגימטריה, הערך המספרי של "אהבה" הוא שלוש עשרה, בעוד ש"זהב" מקביל לארבע עשרה – סמל למספר השורות שנמצאות בדרך כלל בסונטה, צורת פסוק מורכבת ומעודנת הרווחת בספרות המערבית.
בתחום השירה העברית המודרנית מתגלה לאה גולדברג כדמות בולטת באבולוציה של הסונטה, בעקבות שאול צ'רניחובסקי. תרומתה של גולדברג נבדלת בהשפעה המתמשכת של הסונטות שלה על הקוראים והמשוררים הבאים. אולם בניגוד לצשרניחובסקי, גולדברג לא חיברה את הסונטות שלה לכרך יחיד.
כעת, הורכב אוסף מקיף של הסונטות של גולדברג, הכולל גם יצירות מקוריות וגם תרגומים, כולל מבחר מהסונטות של פטרארקה. לקוראים ניתנת ההזדמנות להעריך את שליטתה של גולדברג בז'אנר זה ולגלות מחדש את פסגת ההישגים השיריים שלה: "שירי אהבה מספר עתיק", המחזורים הנושאיים של "העץ" ו"פצעי האהבה" והנוקב. פסוקים של "אהבתה של תרזה דה מון".
אנתולוגיה זו מציגה לא רק סונטות אהובות מהארכיון האישי של המשוררת, אלא גם מציגה חזרות מוקדמות של שירים וטיוטות ידועים בכתב ידה של גולדברג עצמה, המספקות תובנה לגבי תהליך היצירה שלה.