רזה

רזה, מאת סטיבן קינג. "לרזות!" לחש הצועני עם האף המרקיב לבילי האלק, וליטף את לחיו, "לרזות!" ובילי האלק, השוקל 127 ק"ג, מתחיל לאבד ממשקלו. כאשר דרס את הצוענייה הזקנה, ידע בילי האלק שהכול יסודר בתוך העירה הקטנה: השופט הרי חבר שלו, ומפקד המשטרה בוודאי יחליק את העניינים. "לרזות!" ציווה הצועני, ובילי האלק – שתחילה היה מרוצה מגזרתו החדשה – המשיך לאבד ממשקלו. זהו סיוט העובר על אדם מבוסס, אוהב ויציב – שראה את הכול מובן מאליו, ועולמו קרס עליו.