תיאור
מחקר זה, המתמקד בנושא ראשית הנצרות ואפוקליפטיקה בתולדות ישראל, מנתח את שורשי המשיחיות הנוצרית וחזון הגאולה שנולדו בשלהי ימי הבית השני מתוך התסס הפוליטי והדתי של התקופה.
הספר בוחן לעומק את הגבולות האידיאולוגיים המפרידים בין התפיסות הנוצריות המוקדמות לבין תפיסות הגאולה שרווחו בקרב יהודי ארץ ישראל תחת השלטון הרומי. באמצעות מתודולוגיה ביקורתית קפדנית, המחבר עוקב אחר דמותו של ישו המשיח כפי שהיא משתקפת בטקסטים של הברית החדשה ובמקורות היסטוריים בני הזמן, ומציע קריאה רציונליסטית ומקורית המפרקת את הנרטיבים ההרמוניים המקובלים.
פרופ' יהושע אפרון מביא כאן סיכום של עבודת מחקר ארוכת שנים, ומציג לחוקרים ולקוראים פרספקטיבה חילונית, הומאנית והיסטוריוגרפית מובהקת. שיטתו המחקרית מבוססת על הפרדה פילולוגית וטקסטואלית שיטתית בין המקורות השונים לפי תיארוכם ואיכותם, תוך הדגשת השונה והמפריד על פני ניסיונות איחוד מלאכותיים של ההיסטוריה הדתית.
החיבור מדגיש כיצד עיצבה הנצרות הקדומה כתופעה היסטורית ייחודית את התפתחותה של התרבות האנושית, ומאיר את השפעתה המכרעת על גורלו של העם היהודי תחת מרחבי השלטון של הכנסייה. יצירה זו נחשבת לאבן יסוד עבור כל מי שמבקש להבין את נקודת המפגש וההתפצלות הדרמטית שבין היהדות לנצרות בראשית הספירה.
חקרי התקופה החשמונאית
התהוות הכנסייה הנוצרית הראשונית
