צופן בגין

אנשים רבים היו מרותקים לנאומיו של מנחם בגין, וראו בו לא רק את גדול המנהיגים של ישראל אלא גם את הנואם הגדול בתולדות המדינה. נשאלת השאלה: מה היה הסוד מאחורי יכולתו של בגין להקסים את ההמונים בדבריו? כיצד הוא ניצל את שפת התנ"ך כדי לשכנע את תומכיו הפוטנציאליים להעביר את נאמנותם משמאל לימין, נאמנות שנמשכת עד היום? האם היה קשר בין נאומי בגין לשפת השירה היהודית? והכי חשוב, האם השימוש הנרחב של בגין ביהדות היה ביטוי כן לאמונתו בשפת אבותיו, או סתם טקטיקת מניפולציה שנקטה על ידי פוליטיקאי ערמומי שהבין איך לסחוף המונים כמהים למנהיג עם קשר רגשי חזק ליהדות ?

צופן בגין מנסה לפענח את התעלומה מאחורי כושרו הרטורי של מנחם בגין. בבחינה מדוקדקת של נאומו המהווה נגד קבלת פיצויים מגרמניה, חושף דוד לביא, לראשונה, את פעולתו הפנימית של השיח של בגין. לביא גם חוקר את הגשר שבן בגין, שגשר למעשה על הפערים והניתוקים בתוך השפה והתרבות העברית והיהודית.

ד"ר דוד לביא, חוקר תרבות ומשפטן, הוא עורך רב המכר "תפלת הלב – קובץ תפילות וסיפורים קבליים מחייהם", גם בהוצאת כתר.