הערותיו האחרונות של ויטגנשטיין, שנכתבו בשנה האחרונה לחייו וקובצו לאחר מותו, מציעות לקוראים תובנה לגבי הגיגיו המאוחרים של הפילוסוף רב ההשפעה. בניגוד ליצירותיו האחרות, כתבים אלה מתעמקים בתמות היסוד של הפילוסופיה כמו ודאות, ספקנות, ידע, אמונה, דפוסי חשיבה, נימוקים והוכחות. כתוצאה מכך, חיבור זה משמש כנקודת פתיחה מצוינת עבור אלה החדשים לפילוסוף שעיצב מחדש את הפילוסופיה העכשווית.
בהקדמה מסביר אבישי מרגלית כיצד מאמר זה מתייחס למכלול יצירתו של ויטגנשטיין ומעמיד את רעיונותיו מול טיעונים פילוסופיים מסורתיים לגבי וודאות, ספק וספקנות.