בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, התנהלו שני מאבקים עיקריים: המאבק על הממלכתיות והמאבק על הפרויקט הגרעיני. המאבק על הממלכתיות היה מאבק בין תומכי ריכוז הכוח בידי המדינה לבין תומכי האוטונומיה של התנועות החברתיות. המאבק על הפרויקט הגרעיני היה מאבק בין תומכי יצירת נשק גרעיני לבין מתנגדיו.
שני המאבקים היו קשורים זה לזה. תומכי הממלכתיות, בראשות דוד בן-גוריון, האמינו שהמדינה צריכה להיות חזקה כדי להגן על עצמה מפני אויביה. הם גם האמינו שהמדינה צריכה להיות מסוגלת לפתח טכנולוגיות מתקדמות, כולל נשק גרעיני. תומכי הפרויקט הגרעיני האמינו שנשק גרעיני הוא אמצעי הרתעה חשוב, שיוכל לעזור להגן על ישראל מפני התקפה.
המאבקים על הממלכתיות והפרויקט הגרעיני הובילו ליצירת ישראל כדמוקרטיה גרעינית. ישראל היא מדינה דמוקרטית, אך היא גם בעלת נשק גרעיני. העובדה שישראל היא דמוקרטיה גרעינית יוצרת קונפליקט בין שני ערכים חשובים: הדמוקרטיה והשלום. הדמוקרטיה מעודדת שיתוף פעולה והסכמה, בעוד שהנשק הגרעיני הוא אמצעי כוח ומלחמה.