משה לנדוי – שופט

לעתים קרובות מתעלמים מכך שמשה לנדוי ניהל את משפטו של אדולף אייכמן, אירוע משמעותי בהיסטוריה המשפטית של ישראל. אינספור מילים הוקדשו לניתוח משפט זה, הנחשב למרכזי ביותר בהליכים המשפטיים במדינה, ובעיקר מתמקד בנקודות המבט של דמויות מפתח המעורבות. עם זאת, דמות בולטת אחת שמרה על שתיקה לאורך כל הדרך: השופט היושב ראש. ספר זה חושף לראשונה את עדותו של השופט לנדוי, ושופך אור על תפקידו הייחודי במשפט. הוא שאף לעשיית צדק תוך הכרה במשמעות ההיסטורית, נמנע מלהפוך את המשפט למחזה הדומה למשפטי ראווה בסגנון סובייטי. הצלחתו המדהימה באקט האיזון המאתגר הזה ראויה לשבח.

האזכור של לנדוי מעלה לא פעם את "ועדת לנדוי" ואת הרעיון השנוי במחלוקת של "מתח פיזי מתון". איך נוצרה האגודה הזו? מה קרה במציאות? איך שופט הידוע ביושרו ובאומץ ליבו, שמיקר את הדמוקרטיה, נקשר לתפיסה כל כך לא דמוקרטית? התעמקות בנבכי המצב חושפת נרטיב הרבה יותר מורכב ממה שדווח בתקשורת. מי באמת מבין את תוכנו של "הנספח הסודי" של דו"ח ועדת לנדוי, שעדיין לא נחשף עד היום, המפרט אילו פעולות מותרות ומה אסורות בתכלית?