רבים בקהילה החילונית מוצאים שנשים חרדיות הן דמויות אניגמטיות, מה שמעורר סקרנות ובלבול בקרב חילונים וליברלים, בעיקר נשים. לעתים קרובות הם נתפסים בו-זמנית כקורבנות של חברה דתית מסורתית נוקשה וכסוכנים של שינוי חברתי-פוליטי פוטנציאלי בתוך הקהילה החרדית. מה מסתתר מתחת לפני השטח של ההפרדה המגדרית הרווחת במרחב הציבורי החרדי? מדוע נשים נדחקות לחלק האחורי של אוטובוסים ומדוע הפכו חופי רחצה נפרדים לפי מגדר לנורמה? אילו מנגנונים חברתיים ופוליטיים העצימו את תקנות הצניעות עד כדי מחיקת תמונות ושמות של נשים מתצוגות פומביות? מדוע חלק מהנשים מצייתות להדרתן מהמרחב הציבורי וממרכזי הסמכות? האם יש נושאים דחופים, כמו התעללות מינית, שמעוררים זעם ומניעים אותם לתמוך בשינוי?
פענוח הדינמיקה החברתית-פוליטית סביב נשים חרדיות מהווה אתגר משמעותי. אמונות דתיות, במיוחד בצורתן הפונדמנטליסטית, מטשטשות לעתים קרובות דינמיקה כוחנית וכפייה נגד נשים, וממסגרות אותן כתגובות לצוויים דתיים. האם המנהגים הללו נובעים באמת מהדוקטרינה הדתית המכתיבה נורמות חברתיות ודינמיקה מגדרית בתוך הקהילה החרדית? יתרה מכך, המאבק על הזהות הקולקטיבית של העדה החרדית נפרש בתוך נוף פוליטי תוסס ובמסגרת דינמיקה כוחנית.
אסופת מאמרים זו מציגה תובנות של חוקרות במשפטים ובמדעי החברה שבחנו וניתחו אירועים מרכזיים ומגמות צצות המעצבות את קורותיהן של נשים חרדיות בישראל. כמו כן, נערך סקר בקרב נשים חרדיות במטרה לבחון את נקודת המבט שלהן בנושאים מרכזיים הנוגעים לעתיד המדינה ולהבין את תפיסתן לגבי דינמיקת הכוח בין גברים לנשים בקהילה החרדית.