מביטחון שוטף ללחימה בגרילה

הספר "מביטחון שוטף ללחימה בגרילה" מציג, בהסתמך על מקורות ראשוניים, את פעולות צבא ההגנה לישראל ברצועת הביטחון בתקופת היסוד של 1993-1998. אלו היו שנים קריטיות שבהן אזור הביטחון שהצליח פעם שהביא שלום ליישובי הצפון הפך לנוף המסומן בכאוס ואלימות בשטח הלבנוני. הספר מתעמק כיצד העריכה הנהגת צה"ל את המצב בדרום לבנון, ההשקפות השונות לגבי ההתאמות הנדרשות והאתגרים העומדים בפני יישום שינויים טקטיים.

מהספר עולה כי גורמי ביטחון בממסד הגיעו להכיר בשינויים המשמעותיים בדרום לבנון לאחר תחילת שנות התשעים רק לאחר עיכוב ניכר. למרות ההבנה הזו, הם התקשו לתכנן אסטרטגיה רלוונטית וחדישה. הצעות של קצינים בכירים לנסיגה חד-צדדית מלבנון נדחו לאלתר, רדופות על ידי הזיכרונות הרודפים של התקפות הרסניות בעבר בשנות ה-70. בשל מורכבויות אסטרטגיות ומכשולים מבצעיים, עברו הגישות של צה"ל שינויים מוגבלים, וכך נשמר המאזן הבלתי חיובי מול חיזבאללה. בעוד יחידות צה"ל השיגו ניצחונות טקטיים בהתקשרויות עם האויב, ניצחונות אלו לא הצליחו לתרגם להצלחות מבצעיות או אסטרטגיות רחבות יותר. נסיבות אלו הציבו את הרקע להחלטה המדינית בשנת 2000 לסיים את נוכחותו של צה"ל בלבנון בת 18 שנים.