לי נקם ושילם

הספר שכותרתו "לי נקם ושילם – היישוב, השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר" מספר ובוחן את הנרטיבים של כחמישים צעירים יהודים שלחמו בנאצים בגטאות, ביערות ובמחנות בתקופת השואה. לאחר שהתאחדו לאחר המלחמה על אדמת אירופה, הם הבינו את הרס עולמם והתחייבו לנקום תגמול אכזרי על הגרמנים, תוך שיקוף של העיקרון של 'עין תחת עין'. התיאור המרתק הזה מתגלה במהלך שנה, כאשר חברי הקבוצה התפזרו ברחבי גרמניה הטרופה, מחפשים בשקידה דרכים לקיים את נדרם בהנהגתו של אבא קובנר.

לראשונה, ספר זה חושף את סיפורה המקיף של הקבוצה, השואב משפע של מקורות ראשוניים החבויים בארכיונים, בזיכרונות ובבתיהם של חבריה. היא מתעמקת בדילמות האנושיות והמוסריות העמוקות הנובעות מתפיסת הנקמה, שניגשת אליה ברגישות כלפי הייסורים שגרמה השואה והזעקה שבאה בעקבותיה. בנוסף, הוא שופך אור על עמדתה הניואנסית של הנהגת היישוב בישראל כלפי רעיון הנקמה בתקופה מרכזית בתולדות האומה, המתאפיינת בשיקולים של סיוע לניצולים, החזרה לישראל והשאיפה לעצמאות מדינית.

למרות כישלונם של הנוקמים לבצע את משימתם, וקבוצות דומות שהשיגו הצלחה מוגבלת, העם היהודי וההנהגה הציונית בחרו בחיים על ידי מתן עדיפות להקמת משפחות, קהילות ומדינה – צורת הגמול האולטימטיבית שלהם.

ספר זה מתעמק באחד הפרקים המרתקים, המורכבים, המייסרים והאניגמטיים ביותר הנובעים מהשואה והשפעתה המתמשכת על החברה הישראלית. הוא עומד כנרטיב שובה לב ומקורי, המציע פרספקטיבה מלומדת המועשרת במספר רב של תובנות וחידושים.