להפך, מאת ז'וריס-קרל הויסמנס, גדול הסופרים הצרפתים של סוף המאה ה-19. בתחילת דרכו הספרותית השתייך לאסכולה הנטורליסטית של זולה, אך כבר שם התבדל בסגנונו התזזיתי והסובייקטיביסטי, שמגיע לשיאו בספר זה, הרומן המציין את פרידתו מן הנטורליזם.
גיבורו של להפך, דז-אסנט, הוא בן אצילים עשיר וספוג בתרבות, המייצג באופן קיצוני את מצוקת בני הדור האחרון למאה ה-19. דור מפנה המאה. הכמה עד ייאוש אל החדש, דז-אסנט, שאינו מסוגל לקרוא אלא את המחברים הלטינים מימי שקיעת האימפריה הרומית, או את המחברים המודרנים של זמנו – בודלר, ורלן ומלרמה, מתעב את המציאות הוולגרית המקיפה אותו, ומאמן את חושיו לטעום תחושות נדירות, ניחוחות שלא מן העולם הזה, קולות ומראות אידיאליים, הנושאים אותו אל עולם אקסצנטרי, הרחק מזמנו וממקומו, אלא שנופו אינו עומד במעמסת הדרישות הבלתי אפשריות שנכפו עליו, ומאלן אותו לבסוף לחזור אל קרקע המציאות.