בפרסומו האחרון בעקבות גלותו מברית המועצות, מתאר סולז'ניצין את הקרב הבלתי פוסק שלו לומר את האמת שלו ולחשוף את הסיפור המלא. בעודו כותב בחשאי במחתרת, מתמודד עם רדיפות מצד השלטון, והתרחק על ידי אגודת הסופרים וחוגי הספרות, התמסר סולז'ניצין לשמירה על כתבי היד שלו ולשמירה על זהותו במצוקה. במשך שנים הוא עסק במאבק בלתי מתפשר וממציא נגד רשויות שונות, כשהוא עומד לבדו מול אופוזיציה קולקטיבית. הנרטיב של המאבק הזה, במיוחד הסעיפים המפרטים את מחלוקת "פרס נובל" וגירושו מרוסיה, לופת את הקוראים במתח ובעוצמה.