אילנה ברנשטיין ברומנה החדש מאפשר לתאר כסיפור אגדה מציאותי. הוא מלא ביופי ייחודי ורודף. הסיפור מתרחש במשך כמה שעות בחודש חם וקודר בשם תמוז, דווקא בכפר קטן בישראל של שנות השבעים. עם זאת, האירועים המתוארים ברומן אינם מוגבלים לזמן ולמקום זה; הם יכולים לקרות בכל מקום ובכל זמן.
הכעס הוא נושא מרכזי בסיפור, שכן הוא מעמת את המציאות עם נוכחות אפלה ומבשרת לב. בלב הכעס הזה עומדת אישה צעירה, שמתוארת כילדה אמיתית. היא מוצאת את עצמה לכודה בעולם הנשלט על ידי גברים, שבו השתיקה והכפייה עוטפות את קיומה.
הרומן משמש כדיוקן של אישה זו, אך הוא משקף גם את החוויות והמאבקים איתם מתמודדים רבים אחרים. הוא מציג נרטיב מצמרר ואינטנסיבי, הדומה לאפוס הכלוא בין קירות החדר. לאורך הסיפור, מעשה הסיפור עצמו הופך למעשה של שחרור והתחלה חדשה.
הסיפור העוצמתי והמעורר הזה, שכותרתו "חמתו של תמוז", הוא הספרה השלושה עשר של אילנה ברנשטיין שיצא לאור.