זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית

השירה העכשווית ממשיכה להתפתח עם יצירת מוזיקה חדשנית הנטועה עמוק בתפיסות חדשות. מוזיקה זו לא מסתמכת רק על תובנות טריות אלא גם דורשת דרך אחרת של האזנה, המסמלת שינוי עמוק באופן שבו אנו תופסים את המקצבים הפיוטיים. מחבר חיבור זה, משורר צעיר, מבקר ומדריך לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, שואף לחקור את המגמות המתהוות הניכרות בשירה המודרנית. בתוך פחות משלושים שנה הצליחה השירה למזג אלמנטים שונים כמו תבניות הברתיות, מקצבים טונאליים מסורתיים המצויים במוזיקה האשכנזית והספרדית ומקצבים זורמים חופשיים.