זיעה מתוקה – ז'וסטין פראנק, רועי רוזן. בהיכלי התרבות יש מחסנים תת-קרקעיים, שמושלכים אליהם אנשים ויצירות שנידונו להישכח, חלקם משום שהמפגש עמם מאיים ומעיק.
מדי פעם מתרחשת פעולת חילוץ, אנשים מפלסים את דרכם לקרביו של קבר ושולים משם יצירה מוזרה, אירוע עלום או אישיות מגונה. לפעמים הגילוי הוא גם התגלות המבהירה שלא רק ההווה פעלתני והפכפך, אלא גם העבר הוא שדה קרבות רב מישורי.
כשמדובר הז'וסטין פראנק, הציירת והסופרת הבלגית ממוצא יהודי, קשה להכריע מה טיב המפגש המחודש, לא רק מבחינת הערך האסתטי, אלא גם מבחינת המימד האתי.
רומן הזימה שפראק פרסמה בשנת 1931, זיעה מתוקה, מביך ביותר. אפילו בתולדות הפורנוגרפיה ספר זה חריג סטיותיו, ונוכחים בו סימני יהדות. האם מדובר בפרובוקציה ילדותית או ביצירה ראויה?