תומס אוגדן, פסיכואנליטיקאי, החי בסן פרנסיסקו, מציג כאן את הרובד הקדום ביותר של החיים הנפשיים, רובד של חוויות חושיות קדם-מילוליות, שאותו הוא מכנה אוטיסטי-מגעי. חוויות אלה הן שקובעות את התחושות של קיום או היעדר תיחום, של המשכיות או סכנת התפוגגות, של חיוניות או קיפאון מתוך אימה. אוגדן – אחד המחברים רבי ההשפעה ביותר בפסיכואנליזה בת-זמננו, ממעצבי הגישה האינטרסובייקטיבית – מתאר במפורט ובכישרון ספרותי את עבודתו האמיצה עם עולם חווייתי זה.