הקול השותק

"הקול השותק" הוא ספר שמטרתו להגביר את קולם של ילדים שמוצאים את עצמם מושתקים בתוך הסביבה הבית ספרית, שבה ההתמקדות בלימודים אקדמיים מצידה לא פעם את חוויותיהם הרגשיות והאישיות.

הקול השותק הזה מייצג קבוצות מודרות כמו ילדי עניים, מהגרים ומיעוטים, כמו גם תלמידים אחרים שהמבנה החברתי-פוליטי של מערכת החינוך מחריף את מאבקיהם. קולות אלו, מוזנחים ומוצלים על ידי הנורמות המוסדיות, תורמים באופן משמעותי להתפתחות ולהחרפת מצוקתם.

מעבר לתלמידים, הקול השקט מקיף גם מורים ומחנכים המתמודדים עם אילוצים המוטלים על ידי פרקטיקות מוסדיות, המונעים מהם לאמץ את הייעוד המקצועי שלהם ולהותיר אותם מבודדים ופצועים.

"הקול השותק" משמש קריאה משכנעת לשבור שתיקה, ומביאה להערכה מחדש של האופן שבו בתי ספר יכולים להנציח או להקל על מצוקה בקרב ילדים. במקביל, היא דוגלת בגישות חינוכיות שנבדקו ואושרו באמצעות התנסויות פדגוגיות ומעשיות.

ספר זה נובע מהתובנות הקולקטיביות של שלושה מחנכים שיזמו פרויקט חברתי-פוליטי חלוצי בתוך בתי הספר, השואפים לאתגר את מבני התפקידים ההיררכיים הרווחים בחינוך היסודי. כיום, בתוך ההמלצות הרווחות המדגישות את ההיבטים הכלכליים והבירוקרטיים של בית הספר, הכרחי להתייחס לנרטיב אחר – כזה הדוגל בחזרה לשורשים ההומניסטיים של החינוך, תוך שימת דגש על דיאלוג וקשרים אותנטיים כמרכיבים חיוניים לשינוי הנוף החינוכי.