הצבע בציור המודרני, ספרה של פרופ' גילה בלס, מצביע על שתי מגמות דומיננטיות בציור המודרני. המגמה הראשונה היא אמפירית ביסודה, מתמקדת בהיבטים אופטיים ופיזיולוגיים של התאוריה לצורך ייצוג ממשות חיצונית. המגמה השנייה היא סוגסטיבית ואינטואיטיבית, העושה שימוש בנתונים תיאורטיים למטרות ביטוי וסימול של ממשות פנימית.