תיאור
המהות התיאולוגית המרכזית של המקרא טמונה באמונה בנבואה. עיקרון זה לא רק עומד בבסיס הטקסטים הנבואיים שבתנ"ך אלא משמש גם כמוקד התורה. ללא אמונה זו, הנרטיבים, החוקים, הדיווחים ההיסטוריים ואפילו המזמורים שבתנ"ך מאבדים את משמעותם האמיתית. נבואה לא הייתה מושג תיאורטי אלא אמונה תוססת שבאה לידי ביטוי באמצעות קולם ומעשיהם של הנביאים בחברה הישראלית הקדומה. מחקר זה מעמיק בתופעת הנבואה דרך עדשה היסטורית ופנומנולוגית, במטרה להבין את חוויותיהם ומשימותיהם הציבוריות של הנביאים. בהתבסס על עבודתו הקודמת של המחבר 'נבואה עתיקה בישראל', מחקר זה מדגיש שינוי בפרקטיקות הנבואיות לאחר אליהו ואלישע, תוך התרחקות ממעורבות צבאית לעבר התמקדות בהדרכה מוסרית וחברתית להמונים. תוך שימוש בגישה פילולוגית-היסטורית, הספר בוחן את מהות הנבואה ואת תפקידם של הנביאים כסניגוריהם של עמם לפני אלוהים.
בנימין אופנהיימר (1920-1996), פרופסור מובהק לתנ"ך באוניברסיטת תל אביב, היה דמות מובילה בחקר המקרא. תרומותיו הנרחבות בעברית ובשפות שונות העשירו רבות את תחום חקר המקרא, במיוחד בתחום הנבואה.
