בספרה "המחלה כמטאפורה", מתארת סוזן סונטאג את הדמיונות הסנטימנטליים או המענישים שבני-אדם "רוקחים" לעצמם על מצב זה של המחלה.
טענתה העיקרית היא שאין המחלה מטאפורה, ושהדרך הכנה ביותר להסתכל המחלה, והדרך הבריאה ביותר להיות חולה, היא זו הנקייה לחלוטין מכל מחשבה מטאפורית.