הספר "הכמיהה למימוש עצמי: עיון מחודש בדרמה המודרנית" מאת בלהה בלום עוסק בקשר בין מודרניזם לבין נפש האדם, תוך בחינת ההשפעות האידיאולוגיות על תכנים וצורות בתיאטרון המודרני בין השנים 1850–1950. הספר מתמקד בגיבורים הדרמטיים של התקופה, כמו אלה במחזותיהם של הנריק איבסן, אנטון צ'כוב, ארתור מילר ואחרים, שנאבקים בכמיהה למימוש עצמי, אך פעמים רבות נכשלות שאיפותיהם.