הזכות לעצלות

בסרקאזם מושחז תוקף פול לפארג את אתוס העבודה הקפיטליסטי, תוך כדי הדגשת הנזק שהוא גורם לכלכלה ולחברה, לבורגנים ולפועלים כאחד. לפארג זועם על עיוורונם של המוני העובדים המשתפים פעולה שלא מִדעת עם דורשי רעתם המתחזים למבקשי טובתם ומעמיקים ומנציחים בכך את ניצולם המחפיר.

באירוניה סרקסטית מושחזת לפארג יוצא נגד הרוע והטמטום האנושי קורע הלב וחושף את צביעותם של הנצלנים המתחסדים, דמויות המוכרות לנו גם כאן ועכשיו, למרות הבדלי המקום והזמן: ספסרי הון, תעשיינים נצלנים, אנשי דת מתחסדים, פילנתרופים־נדבנים צדקנים, כלכלנים לא ישרים, פוליטיקאים ושאר משרתי השלטון.