נפגשנו בנקודת היציאה לאוטובוסים לכיוון חלב, שם אבא שלי ארגן שתי מוניות שיסיעו אותנו. היעד הבא שלנו היה ברור לי – גבול טורקיה והלאה לארץ ישראל. כשבדקנו כל סימן של המוח'אבראת, עלינו בזהירות על המוניות, משאירים מאחור את עולמנו המוכר. לא מודעים לאתגרים הצפויים לנו במסע הזה, יצאנו ללא היסוס באותו בוקר.
זיכרון אחד בלט במיוחד – הבטחה שניתנה לי לאחרונה: "אתה תהיה הראשון לחצות את גדר הגבול. תמשיך להתקדם, לא משנה מה. גם מול ירי או אם לא נצליח לעקוב, המשך הלאה".
בספרו "הבריחה מדמשק" מספר ג'ק בלנגה את התיאור המדהים של בריחת משפחתו מסוריה במהלך שנות העשרה שלו. הנרטיב לא רק מתאר את בריחתם הנועזת אלא גם שופך אור על קורותיה של הקהילה היהודית בדמשק מימיה הראשונים של הקמת ישראל ועד לבריחתם הסופית עשרות שנים מאוחר יותר – הכולל מעצרים, מאסר, הפרדת משפחות, חיים בפחד מתמיד, הבטחות מנופצות. , ובסופו של דבר, החוסן להגשים את החלומות שלהם כנגד כל הסיכויים.