רצח העם של יהודי אירופה לא היה תוצאה של פעולות חסרות מחשבה. זה לא היה מתוזמר על ידי אנשים צייתנים באופן עיוור או על ידי אלה שחיפשו רווח אישי או אישור בתוך משטר טוטליטרי. הסברים שטחיים אינם מצליחים להצדיק את גודל הזוועות כאשר הם נבדקים היטב. אדולף אייכמן, למרות היותו קצין בדרג בינוני ולא קובע מדיניות או מוציא לפועל, מילא תפקיד מרכזי בתרגום החלטות מנהיגות להנחיות בר-פעולה. הוא והצוות שלו סייעו במתן משוב על יכולות תפעוליות ואסטרטגיות אופטימיזציה.
הקוראים מוזמנים לבחון מקרוב את הפעולות, ההצלחות והכישלונות של אייכמן ואנשיו, להתעמק בשיחות ובהתכתבויות שלהם ולפענח את המסרים הבסיסיים בתוכם. הניתוח של חנה ארנדט במהלך משפט אייכמן הדגיש את הבנאליות של הרוע, אך מחברת ספר זה, בהשפעת עבודתה, ערכה מחקר נוסף והגיעה למסקנה אחרת. אייכמן ומקורביו השתתפו באופן פעיל ביישום 'הפתרון הסופי' מתוך שנאה שורשית כלפי יהודים ונחישות נחרצת להתגבר על מכשולים בביצוע מעשיהם הנתעבים. הם הבינו את חומרת מעשיהם ואימצו אותם בלב שלם כאמצעי ההכרחי להשגת מטרתם.