ביוגרפיה זו מספקת תיאור מקיף של חייו של דוד בן-גוריון, החל משנותיו הראשונות בפלונסק, פולין, ועד מותו בשנת 1973. היא מציעה פרספקטיבה ייחודית בהשוואה לביוגרפיות ומחקרים קודמים על בן-גוריון. הספר מציג עובדות חדשות, תובנות, ניתוחים היסטוריים ומסקנות. מקורות ראשוניים כמו יומנו של בן-גוריון, מכתבים, פרוטוקולים, עיתונות נבחרה וכן מקורות משניים, מהווים את הבסיס לביוגרפיה זו. המחבר התחבט בשאלות הנוגעות למשמעותו ההיסטורית של בן-גוריון כמדינאי היהודי הגדול בכל הזמנים ואישיותו המורכבת. הביוגרפיה חוקרת את האינטליגנציה, האינטואיציה, החמלה, המניפולציות הפוליטיות, העקשנות וההתנהגות המיוחדת של בן-גוריון. הוא חושף קשר בין אירועים היסטוריים לתכונותיו האישיות. בן-גוריון לא חשש לקבל החלטות קשות, גם לנוכח השלכות שליליות אפשריות. היה לו תחושה חזקה של אוטונומיה ונחישות, אפילו בתוך התנגדות עזה. למרות שעשה טעויות בניתוח המציאות, אי אפשר להפריז בהשפעתו על החברה היהודית בעידן המודרני ועל עיצוב אופייה והתפתחותה של ישראל. הכרך הראשון של הביוגרפיה מתמקד בעלייתו ארצה, חוויותיו בארצות הברית, שובו ארצה והנהגתו בהסתדרות העובדים. הוא מדגיש את הצלחתו בהקמת ההסתדרות כישות מדינית, כלכלית וחברתית משמעותית בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.