החיבור הנדון בוחן אתגר מרכזי בו נתקלה הפזורה הספרדית במערב אירופה במהלך המאה ה-18: הדיונים סביב התורה שבעל פה והסמכות הרבנית, במיוחד שהועלו על ידי אנוסים שאימצו מחדש בגלוי את אמונתם היהודית. רי עמנואל אבוהב, צאצא לקדושים אלו, התמודד עם ביקורת מצד שני אנשים שהטילו ספק בבסיס סמכותם של הרבנים בקביעת חוקים מחמירים בשחיטת בעלי חיים. הם גם שאלו מדוע הרבנים לא יכלו להכריח את התפוצות לקיים נוהגים מסוימים, דבר המצביע על חוסר אחדות בתורת האל. בנוסף, הם שאלו כיצד קבעו חכמים פרטים ספציפיים, כמו גילו של יעקב כשנשא לאישה את רחל ולאה, למרות שתיקת התורה בעניין.
ר"י עמנואל אבוהב שאף בכתביו המשפטיים לאמת את סמכות התורה שבעל פה והנהגת הרבנים, תוך שימת דגש על המקורות האלוהיים של תורה זו והעברה ללא הפרעה על פני דורות.