שיריו של פנחס שדה, שנכתבו בין השנים 1970-1977, מרכיבים את עיקר התוכן של הספר.
הספר כולל גם שיר נדיר משנת 1948, שהתאבד ונמצא מחדש, ומלווה בהארות ובהערות של המחבר המגיעות לעיתים למסות קצרות.
בנוסף לשירי המחבר נמצאים בספר תרגומי שירה ממקורות יווניים, סיניים, ושירי גתה והלדרלין, המשקפים עולם תרבותי רחב ועמוק.
יצירתו של שדה בספר זה מאופיינת בשפה עשירה ורגשית, המשלבת בין אלמנטים אישיים, פילוסופיים ומיסטיים, ומהווה חלק חשוב מהשירה הישראלית של תקופתו.