מראשיתה, נאלצה המחשבה הדתית להתגבר על המכשול שהציבו לה ביטויי הגשמת האל המופיעים במקרא לרוב. עבור ספקנים ומבקרי דת גשמיותו של האל המקראי שימשה כדוגמת מופת לאבסורד שבאמונה. בספר שלפנינו מסיט יוחנן מופס, אחד מגדולי מחקר המקרא של זמננו, את תשומת הלב משאלת גופניותו של האל להיבא משמעותי הרבה יותר של האנתרופומורפיזם המקראי: אישיותו של האל על מורכבותה ושלל הרגשות בהם היא מובעת.