בסיפור "אין לקולונל מי שיכתוב אליו", ישנם דברים לא אמורים, חצאי טונים, שתיקות אומרות כול ופלאים עלומים. נשיפת מסתורין מוחשת למלוא אורכו של הסיפור השזור צללי אורה.
הקולונל, ילד הפלא הזקן והמטורף, הוא נושא ספרותי וגם הסמל של חזון. רבקה בואנדייה, אלמנתו של חוסה ארקאדיו, חיה את טירופה בבית בעל שני מסדרונות ותשעה חדרי שינה, האב אנחל ישן מזה שנים שנת ישרים בתא הוידוי, רופא השיניים מענה את יריביו, הנערה טרינדד מלקטת עכברים מתים לתוך קופסות נעליים. מקונדו היא עולמם של בעלי האוב, הלוליינים, המגפות ועושי הכשפים.