תיאור
סיפורם הכובש והמצמרר של רוני ליבוביץ, המכונה "אופנובנק", וחוקר שלו חיים פנחס מתפתח בקצב שובה לב. הוא מעורר קסם בשל האירועים המתרחשים והקצב המרגש שבו הם מתרחשים. במקביל, הוא משרה פחד דרך תחושת ההזדהות המתעוררת, לופתת את לב הקוראים. זיהוי זה היה נפוץ בקרב צרכני התקשורת במהלך האירועים האמיתיים, וצייר את השודד כרובין הוד של ימינו שניצח על מערכות הבנקאות והמשטרה. עם זאת, קריאה מעמיקה יותר של הספר, שנכתב בשיתוף פעולה הדוק עם ליבוביץ עצמו, שופכת אור על תחושות חוסר האונים, הבידוד, הייאוש והלחץ הפסיכולוגי האדיר שהובילו אותו לפעול כפי שפעל. בהקשר זה, מלבד העלילה הסוחפת, הסיפור משמש כסיפור אזהרה למי שרואים בחיי פשע פתרון מופלא למצוקותיהם החומריות והרגשיות.
יתר על כן, הנרטיב בוחן גם את נקודת המבט של חיים פנחס, המכונה "שוגון", בלש מוערך וותיק במשטרת ישראל, כשהוא מספר על לכידת האופנובנק. החשבון שלו מספק תובנות לגבי שיטות העבודה של היחידה לחקירות מיוחדות ומדגיש את החשיבה החדשנית והאסטרטגיות התפעוליות הלא שגרתיות שלו.
