סוליפסיזם

סוליפסיזם היא תפיסה הטוענת שהאדם יכול להיות בטוח בקיומו של דבר אחד בלבד - תודעת ה"אני" שלו.

מהו סוליפסיזם?

סוליפסיזם (עצמי או לבדי) היא תפיסה מטאפיזית ואפיסטמולוגית הטוענת כי אדם יכול להיות בטוח בקיומו של דבר אחד בלבד והוא תודעת ה”אני” שלו. על פי גישה זו, העולם החיצוני שאינו חלק מהתודעה העצמית, לא בהכרח קיים.

 

ההסבר לכך הוא שהעולם שלנו נגיש לנו דרך החושים שלנו בלבד. כלומר, כל מה שאנחנו יודעים, אנו יודעים אותו באמצעות החושים שלנו ובאופן זה אנו מגבשים את האמונות שלנו על העולם ומהותו. וכיצד אנו יודעים האם החושים שלנו באמת מציגים לנו את העולם כפי שהוא באמת? אין לנו דרך אחרת לבחון זאת, מלבד באמצעות החושים שלנו, וקיימת האפשרות שמהותו של העולם שונה לגמרי מזו המוצגת לנו.

עקרונות הסוליפסיזם:

  • הידע הוודאי ביותר של אדם הוא תוצרי התודעה שלו – המחשבות והחוויות שלו.
    היות שאדם אינו יכול להיות בטוח בקיומו של דבר פרט לתודעתו, תוצריה הם הידע הוודאי ביותר. תוצרי התודעה הם הידע היחיד שקיומו אינו מוטל בספק.
  • אין קשר הכרחי בין חוויות נפשיות מודעות להתנהגות חיצונית.
    דוגמה בולטת לעיקרון זה היא הניסוי הדמיוני ‘ניסוי המוח בחבית’. לפי הרעיון שניצב בבסיס הניסוי, אם ינתקו מוח אנושי מגופו, ישימו אותו במכל מלא בחומר משמר-חיים, ויחברוהו למחשב שיקלוט את שדריו, יוסיף המוח לחיות כאילו לא נותק מעולם, במציאות וירטואלית שייצור לעצמו. המוח ימשיך לחוות חוויות ולחוש רגשות, אף על פי שאין להם כל יסוד במציאות החומרית. הניסוי מדגים את היעדר התלות של חוויות נפשיות במציאות, פועל יוצא של מבנה המוח האנושי.
  • אדם אינו מסוגל להבין באופן מדויק רגש או חוויה של אדם אחר.
    היות שחוויות ורגשות הן דבר סובייקטיבי, ואין בנמצא זוג בני אדם זהים לחלוטין, הרי שרגש לעולם יהא ייחודי. מכאן ניתן להסיק כי אדם יכול להבין, בקירוב בלבד, רגש של אדם אחר רק באמצעות השוואתו לרגש דומה שחווה הוא בעבר, ושימוש בדמיונו.

 

הבעיה המרכזית בסוליפסיזם היא בעיית קיום התודעות האחרות: היות שביכולתו של אדם לראות רק את התנהגותם של בני אדם אחרים, ולא את הלכי נפשם, כיצד יוכל לדעת אל נכון שקיימת תודעה אחרת, נוסף על זו שלו? אמת, גם את תודעתו שלו אין הוא מסוגל לראות, אך לה הוא מודע וכך הוא יכול, א-פריורי, להיווכח בקיומה.

יש שני סוגים עיקריים של סוליפסיזם: סוליפסיזם אפיסטמולוגי, שטוען שאין לנו כל דרך לדעת בוודאות שאין אנו חיים באשליה אחת גדולה, ועל כן אי אפשר לדעת דבר בוודאות, וסוליפסיזם אונטולוגי, שטוען שהעולם הוא אכן אשליה, אולי של אדם אחד בלבד (אתה הקורא, או את הקוראת), ומלבדו (מלבדך) לא קיים דבר.