החומר והצורה

כתבי בעל הסולם - החומר והצורה. שני סוגי השכלה: השכלה חומרית והשכלה צורתית. האחת נסיונית והשנית מוחשית.

המדע בכללו מתחלקת על שני חלקים:

האחד נקרא השכלה חומרית, השני נקרא השכלה צורתית.

פירוש, אין לך מהות בכל המציאות שלפנינו, שלא יהיה מובן בו חומר וצורה. למשל, השולחן: יש לו חומר, דהיינו עץ. ויש לו צורה, שהיא הצורה של השולחן. אשר החומר, שהוא העץ, נושא לזאת הצורה, שהוא השולחן. וכן מילת “שקרן”: הרי יש לו חומר, שהוא האדם. ויש לו צורה, שהיא השקר. אשר החומר, שהוא האדם, נושא לזאת הצורה של שקר, דהיינו הרגיל לדבר שקר. וכן הוא בכל דבר.

ולפיכך, גם המדע, הנושאת ונותנת בפרטי המציאות, מתחלקת אחריהם גם כן על ב’ חלקים:

א. השכלה חומרית.

ב. השכלה צורתית.

אשר חלק המדע, הנושאת ונותנת בטוב החומרים של המציאות, הן בהחומרים בלבדם בלי צורתם, והן בחומרים וצורתם ביחד, נבחן בשם “השכלה חומרית”.

והשכלה זו מיוסדת על בסיס נסיוני, דהיינו על ראיות והקשים הלקוחים מפי הנסיון השימושי, שנסיונות המעשיים הללו לקוחים אליה לבסיס בטוח אל מסקנות אמיתיות.

וחלקה השני של המדע, הנושאת ונותנת רק בצורות מופשטות מן החומרים, בלי שום מגע של משהו עם החומרים גופם, כלומר שהמה פושטים הצורות אמת ושקר מן החומרים, שהמה האנשים הנושאים אותן.

וכל עסקיהם בהשכלה הוא אך להשכיל ערכים של חשיבות ופחיתות וכדומה, בצורות הללו של אמת ושקר כמות שהם, לפי עצמם בערומיהם, וכמו שלא היו מעודם מלובשים באיזה חומר – והוא הנקרא בשם “השכלה צורתית”.

והשכלה זו, איננה מיוסדת על בסיס נסיוני מעשי, כי צורות מופשטות כאלו אינם באים במעשיית נסיונות, מפני שאינם כלל במציאות הממשיית, כי צורה מופשטת כזאת הוא לקוחה רק מפרי הדמיון.

כלומר, שרק הדמיון יכול לצייר אותה, אע”פ שאינה במציאות הממשיית. ולפיכך, כל השכלה מדעית ממין הזה, מיוסדת בהכרח רק על בסיס עיוני בלבד, דהיינו שאינו לקוח מפי הנסיון השמושי, אלא רק מתוך המחקר של משא ומתן עיוני בלבד.

וכל הפילוסופיא הגבוה שייכת למין הזה. ולפיכך חלק גדול מהמשכילים המודרניים שמטו ידיהם הימנה, שאינם מרוצים מכל משא ומתן, הנבנה על בסיס עיוני, שלדעתם הוא בסיס בלתי בטוח, כי רק את הבסיס הנסיוני מחשיבים לבטוח, כנודע.

והנה גם חכמת הקבלה מתחלקת תחת ב’ החלקים הנ”ל, שהם השכלה חומרית והשכלה צורתית. אולם יש כאן הפלאה יתירה על המדע החילונית. כי כאן אפילו החלק של השכלה הצורתית נבנה כולו על בקורת התבונה המעשיית, דהיינו על בסיס נסיוני שמושי.