קנקן התה של ראסל

האנלוגיה "קנקן התה של ראסל" נועדה להכריע בשאלה, על מי מוטלת חובת ההוכחה? ובפרט בנוגע לשאלת קיום האל.

קנקן התה של ראסל / קנקן התה השמימי / קומקום התה הקוסמי

קנקן התה של ראסל היא אנלוגיה אשר טבע לראשונה הפילוסוף הבריטי ברטראנד ראסל, אשר נועדה להפריך את הטיעון שגורס כי במקרה של אמונה דתית, שאי אפשר להפריכה, נטל ההוכחה עובר אל הספקן ועליו להוכיח שהאמונה לא נכונה.

אילו טענתי שבין כדור הארץ למאדים מסתובב קנקן תה מחרסינה במסלול אליפטי סביב השמש, איש לא היה יכול להפריך את הטַענה שלי כל עוד הייתי דואג לציין שמידות הקנקן כה קטנות, כך שלא ניתן לצפות בו אף בטלסקופ החזק ביותר העומד לרשותנו. אך אילו הייתי עומד על הטיעון שלי ואומר כי מכיוון שלא ניתן להפריך את הטַענה, זו תהיה עזות מצח מצד ההיגיון האנושי לפקפק בה, איחשב בצדק למי שמדבר שטויות. אם, לעומת זאת, יטענו לעצם קיומו של קנקן תה שכזה בטקסטים עתיקים, יְלַמדוהו כאמת מקודשת בכל יום ראשון, ויחדירוהו לראשיהם של תלמידי בית ספר, אזי פקפוק באמונה כזאת ייחשב לסימן לחריגות, ועלול להוביל את המפקפק לטיפול פסיכיאטרי בעידן הנאור, או לאינקוויזיציה בעידן קדום יותר.

ברטראנד ראסל

הסבר

האנלוגיה “קנקן התה של ראסל” נועדה להכריע בשאלה, על מי מוטלת חובת ההוכחה? ובפרט בהקשר לשאלת קיום האל. האם עלינו להניח שיש אלוהים עד שיוכח לנו אחרת, או שעלינו להניח שהוא אינו קיים עד שיוכח לנו שהוא קיים?

מדובר בשאלה קריטית מפני שהצד שחובת ההוכחה מוטלת עליו, הוא זה שצריך לעמול קשה כדי להוכיח את צדקתו, בעוד הצד השני אינו חייב לעשות דבר בנידון.

ראסל אומר שאם יבוא מישהו ויטען שיש קנקן תה מחרסינה, המעופף במסלול מסביב לירח, ברור לנו שחובת ההוכחה תהיה מוטלת עליו ולא על מי ששולל את קיום הקנקן. כלומר, כל דבר הוא בחזקת “לא קיים” עד שיוכח לנו שהוא “כן קיים”.

גישה זו מבוססת בעיקר על אינטואיציה ושיקולים פרקטיים – מבחינה אינטואיטיבית נראה לנו נכון – לא להאמין בקנקני תה מעופפים בלי הוכחה, ובוודאי שלא היינו פועלים באופן מעשי על סמך ההנחה שהם קיימים.

טענות נגד

יש הטוענים כי “קנקן התה של ראסל” הוא בעצם איש קש. הוא מציג בכוונה עצם מגוחך שסותר את הידע שלנו, שלא מסביר שום דבר, ושאין כל בסיס להכיר בקיומו פרט לאמונה עיוורת ובלתי רציונלית.

הפילוסוף פול צ’מברלין – הטענה שנטל ההוכחה רובץ על מי שטוען טענה חיובית (כמו מי שטוען ש”יש” אלוהים) בעוד נטל ההוכחה אינו רובץ על מי שטוען טענה שלילית (“אין אלוהים”) היא שגיאה לוגית ומדוע? לדוגמה: השולל את קיומה של דמות משמעותית בהיסטוריה האנושית, כמו וינסטון צ’רצ’יל, רובץ נטל ההוכחה. בדיוק כמו, ואולי אפילו יותר ממי שטוען שדמות כזו אכן קיימת.

 


 

תוכן קשור